שימוש בנקודות ים בברך לטיפול בכתף
לפני מספר ימים פרסמתי תמונה של דיקור Liv8, Kid10, Sp9 אשי עבור מטופל עם כאבים בכתף הנגדית ושאלתי את דעתכם – למה בחרת בברך כאיזור הטיפול לכתף. התשובות היו מגוונות ומעניינות. תוכלו לקרוא את הדיון כאן.
ראשית, קצת רקע על המטופל:
בן 47, עוסק בספורט באופן קבוע (סקוואש בעיקר). הגיע אליי כחודש וחצי לאחר שהתחילו כאבים עזים בכתף שמאל. הכאבים התחילו לאחר שהחזיק גלגל הצלה שמשכה אותו סירה במהירות גבוהה, במשך 15 דקות (הוא מאוד נהנה, אגב).
הכאב העיקרי נמצא על איזור Lu2, ממש בחיבור הפקטורליס לבייספס ולקלוויקולה. יחד עם זאת, הוא הקרין גם לכיוון LI15.
מגבלה ברוב התנועות – הרמת היד לפנים, הצידה, וגם לאחור. למעשה כמעט כל הפעולות כאבו, במיוחד עם התנגדות.
הדמיית באר-ים
שימוש בהדמיית באר ים, טיפול בכתף דרך הברך
לרוב, ברירת המחדל שלי לטיפול בכתף היא דווקא איזור הקרסול (Liv4, Kid3, Sp5 לפי הצורך), למעט מקרים מסוימים, עליהם ארחיב כאן.
ראשית, מדובר בהדמיה "לא רגילה" – הנקראת "הדמיית באר-ים". זו הדמיה ורסטילית יותר מההדמיות הרגילות, היות וכאן אפשר להיות מאוד גמישים במחשבה.
בהדמיית באר-ים אנחנו מדמים את המקטע שבין נק' הבאר לנק' הים על המרידיאן המאזן, לאיזור בו אנחנו רוצים לטפל (למשל – יד, רגל, גב, טורסו, צוואר, ראש וכו').
על הדמיה זו אפשר לכתוב הרבה, אפשר לקרוא הרחבה נוספת כאן.
מכל מקום, בהדמיית באר-ים בטיפול בכתף – אנחנו מדמים את כל היד למקטע שבין נק' הבאר לנק' הים ברגל (במקרה הזה – הרגל הנגדית), כך שהברך תדמה לנו את הכתף ולכן בחירת הנק' שלי היתה זו.
אז למה בחרתי באיזור הברך במקרה הזה, במקום בקרסול? מספר סיבות:
- המחשבה הראשונית היתה של דמיון אנטומי (עקרון "רקמה דומה"). היות ולא מדובר בדיוק בכתף ה"קלאסית", השטחית (כמו פציעה של מסובבי הכתף, הנפוצה מאוד) – מדובר פה בפציעה עמוקה, באיזור "עמוק" אנטומית, והברך היא איזור עמוק יותר מהקרסול.
- היות ומדובר באיזור "בשרני", ניתן לדקר עמוק יותר – וגם זה מתאים לכאב העמוק שהמטופל תיאר.
- רגישות – איזור הנק' בברך היה רגיש הרבה יותר מאשר נק' הקרסול. למען האמת, כמעט תמיד אני אבדוק רגישות גם בקרסול וגם בברך, בעיקר את Liv4 / Liv8, ואעדיף לדקר את מה שיותר רגיש.
- מבחינה קלינית – כאשר הכאב הוא לא ממש בכתף, אלא יותר בפקטורליס / טרפז / רום השכמה – איזור הברך מגיב הרבה פעמים טוב יותר מאשר הקרסול. למשל, Sp9 משחררת כמעט תמיד מיידית את הטרפז עצמו (איזון של TW השולט על האיזור הנ"ל).
אגב, בחירת הנקודות היתה בהתאמה למרידיאנים המעורבים (Lu, LI) ובהתאם לתגובת המטופל לדיקור. סדר הדיקור היה כך:
- Liv8 אשי – מס' נקודות. הכבד מאזן גם את הריאות וגם את המעי הגס ולכן הוא המרידיאן הראשון שבחרתי לדקר. היה שיפור משמעותי אבל עדיין רגישות ב- Lu2.
- Sp9 – טחול מאזן גם הוא את הריאות. הוספה של נק' אלה (אשי) שיפרה כמעט לחלוטין את הכאב והמגבלה בתנועה.
- לאחר 2 טיפולים המטופל דיווח שהכאב באיזורים אלה ירד אבל יש רגישות גם ב- TW14. אמנם Sp9 תטפל גם באיזור זה, אבל זה לא הספיק ולכן הוספתי את Kid10 שהגיבו מצוין.
מתי (ולמה) אני נותן עדיפות בכל זאת לאיזור הקרסול?
- כאמור, בהרבה מהמקרים העדיפות הראשונה שלי לכתף היא לטפל דרך הקרסול. חלק מהסיבות:
- הדמיה קלאסית (הפוכה) ולא הדמיה מודרנית יותר (באר-ים) – פשוטה ועובדת, בלי "תחכום"
- כאשר הבעיה היא קלאסית של הכתף (פגיעה בגידים, מתיחה, קרע, כתף קפואה וכו'). פחות כאשר יש מעורבות של החזה כמו במקרה הנ"ל.
- כאשר יש מעורבות של איזורים נוספים המושפעים היטב ע"י הקרסול – כמו איזור האגן / חגורת גב תחתונה, מפרק כף היד או קרסול נגדי. אלה איזורים שמגיבים נהדר לדיקור אשי בקרסול.
- גם כאשר יש "הקרנה" מהכתף – הכאב מפושט עד המרפק / אצבעות – אני מעדיף להתחיל בקרסול (=כתף), להוסיף את הברך (=מרפק) ואז "לתפור" נק' אשי לכל המקטע שביניהם כדי לטפל בכאב המקרין.
השאר תגובה