תלונה על כאבי גב תחתון היא נפוצה מאוד בקליניקה. לרוב, הכאב ממוקם לרוחב "חגורה" – כלומר משני צדי הגב; במרכז אבל "רחב" (מטופל מניח את כף היד על האיזור הכואב); או בצד אחד (גם אם המטופל אינו מודע לזה, בהרבה מקרים בהם הוא מתלונן על כאב גב מרכזי – הוא בעצם דומיננטי יותר בצד מסוים).
אבל לפעמים מגיעים גם אנשים שסובלים מכאבים בעמוד השדרה התחתון עצמו. ממש במרכז, על מרידיאן ה GV. זה יכול להיות כאב כרוני, אקוטי, כתוצאה מטראומה או שחיקה.
הכאב יכול להופיע בגובה חוליה מסוים, גבוה יחסית (L1, מעל המותן) או נמוך יותר (L5) ולפעמים אפילו בגובה עצם העצה – הסקרום. לפעמים הכאב נמצא לאורך מקטע מסוים, או אפילו כל המקטע הלומברי-סקרלי.
המחשבה הרווחת היא שהכאב נובע מבעיה כלשהי בעמוד השדרה עצמו – דלקת במרווחים הבין חולייתיים, דחיסת חוליות, היצרות המרווח, היצרות ספינלית, ספונדלוליסטזיס (החלקת חוליות), ספונדליטיס ועוד. לפעמים החשד הוא גם בפריצת דיסק, בלט דיסק או פגיעה אחרת בדיסק הבין חולייתי של אחת מהחוליות הלומבריות. ואכן, בחלק גדול מהמקרים – אכן אחת מהבעיות שצוינו פה היא הגורם לבעיה – אך לא תמיד, כפי שיורחב במאמר זה.
אבחנה
כדי להגיע לפתרון יעיל, כדאי שנגיע לאבחנה מדויקת – סינית ומערבית (ככל הניתן; הרי ידוע שבדיקות הדמיה אינן מדד לגורם הפתולוגי של הכאב).
כדי לקבל איזשהו מושג מה קורה, אני נוהג לעשות כמה בדיקות פיזיות:
- בדיקת תנועה בעמידה או ישיבה – מבקש מהמטופל לבצע פעולות שגורמות לו לכאב, אם יש כאלה. למשל – כפיפה לפנים, פיתול, אקסטנציה (כפיפה לאחור).
- בדיקת מישוש ומגע – כאשר המטופל שוכב על הגב או הבטן, לחיצה ומישוש באיזור הכואב. אני רוצה לדעת האם עצם המגע גורם לכאב, כי זה בד"כ יכוון אותי לתהליך דלקתי או מקומי (למשל, שריר תפוס). תתפלאו, אבל בחלק גדול מהמקרים – לא תהיה רגישות במגע באיזור עמוד השדרה.
- בדיקות תנועה אקטיביות ופסיביות – בדיקת הרמת רגל ישרה SLE, בדיקת Lasegue, וכן בדיקה למפרק הירך – סיבוב הירך FABER.
כמו כן, חשוב לי מאוד לדעת האם הכאב הוא מקומי בלבד, או מקרין (לרגל, לגב, לאגן בצד הכואב או הנגדי, מפשעה וכו').
תוצאות הבדיקות יכולות לתת לנו מושג ראשוני מה גורם הבעיה, או לכל הפחות – איפה הבעיה נמצאת.
במאמר הזה אני אתמקד בכאב מקומי בלבד, ואפרט 2 סיפורי מקרה מעניינים בסופו.
דיקור סיני לכאב בעמוד השדרה
לרוב, נתייחס לכאב בעמוד השדרה כבעיה במרידיאן השולט – Du Mai. נוכל לעשות זאת דרך הדמיית GV בקרקפת, או דרך CV בסטרנום.
אך, כמפורט במאמר, זה מתאים למצבים בהם באמת יש רגישות בעמוד השדרה או שבדיקות התנועה יצאו חיוביות (הקרנה או החמרה של הכאב בהרמת רגל ישרה, למשל).
אם עדיין לא קראתם, אתם מוזמנים למאמר בנושא טיפול בבעיות עמוד שדרה לפי שיטת האיזון.
טיפול
על טיפול בכאב בעמוד השדרה כבר פירטנו. כאן אני רוצה לדבר על כאב שמופיע בעמוד השדרה, אבל כל הבדיקות שביצענו תקינות – אין מגבלה בתנועה אקטיבית או פסיבית ואין כאב במגע בעמוד השדרה עצמו.
אז איך מטפלים?!
כאן אנחנו צריכים לחשוב קצת מחוץ לקופסא. איזה שרירים או רקמות אחרות משפיעים על עמוד השדרה? מתי הכאב כן מופיע?
בד"כ מטופלים כאלה יתארו את הכאב ככזה שמופיע בזמן ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת, לאחר פעילות גופנית, או כאשר קמים מישיבה לעמידה. כלומר, כנראה משהו שקשור לשרירים וליציבה שלהם.
"החשוד המיידי" מבחינתי במצבים כאלה הוא ידידנו משכבר הימים – שריר האיליופסואס, מותן כסל.
השריר אמנם עובר בכלל על ערוצי SP, LIV, ולפעמים משליך גם ל K ו- ST, אך הוא בהחלט יכול להשפיע גם על עמוד השדרה עצמו ו"לבלבל" אותנו (וגם את הרופאים, את בדיקות ה CT וה MRI).
המנגנון הוא פשוט – השריר (קבוצת שרירים, אם לדייק) הוא שריר מייצב. הוא מתחיל מהזיזים הלטרליים של חוליות L1-5, מתאגד וממשיך לתוך האגן מהחלק הפנימי, ומתחבר לירך בחלק המדיאלי פנימי שלה. הוא למעשה Hip Flexor, כופף הירך (מבצע את פעולת הרמת הירך כלפי מעלה).
מותן כסל אחראי על היציבות של האגן שלנו, של הגב התחתון, ומאפשר העברת עומסים לפלג הגוף התחתון – ולמעשה מסייע בכל פעולת הייצוב של הגוף ופעולות בסיסיות כמו הליכה, ישיבה, עמידה וכו'.
כאשר השריר הזה מכווץ, מודלק או סתם לא מאוזן – הוא עלול "למשוך" איתו את המבנים השלדיים אליהם הוא קשור, כלומר – הירך, האגן, ועמוד השדרה התחתון.
תחשבו על זה ככה – אתם יושבים במשרד. הירך במנח כפיפה (מעצם הישיבה עצמה). השריר במצב מקוצר. במידה והוא לא גמיש מספיק, מקוצר, מודלק או תפוס – כשתקומו, הוא "ימשוך" את עמוד השדרה ויגרום לכאב. כלומר, זה יכול להתאים לאנשים שסובלים מכאבים במעבר מישיבה לעמידה.
הכיווץ הזה של הפסואס יכול לגרום גם לכאבים בישיבה, שהרי השריר "מושך" את עמוד השדרה והאגן כל הזמן.
אותו הסבר יכול להתאים גם לאנשים שקמים בבוקר עם הכאב הזה, הרי בלילה אנחנו רפויים והשרירים מתקצרים – ובבוקר הם חוזרים לעצמם, ואם השריר מכווץ – הוא עלול לגרום למשיכת המבנים השלדיים. כמובן שלכאבי גב בבוקר יש הסברים וגורמים רבים נוספים.
הפסואס יכול לגרום לכאב גם בעמידה ממושכת – בדרך כלל אם הוא חלש בצד אחד. הצד החלש יגרום לצד ה"בריא" לעבוד יותר ולכיווץ שרירים שיוביל לכאב (פיצוי).
אבחנה וטיפול במותן כסל בגישה מרידיאנית
קודם כל, אם המטופל מתלונן על כאב שאינו מגביל בתנועה ואינו מוחמר או מופיע במגע, ואתם חושדים בבעיה במותן כסל – אני ממליץ פשוט לבצע בדיקה במגע ותנועה. לפי הממצאים נטפל בדיקור ובטכניקות נוספות העומדות לרשותכם (מגע, קינזיוטייפ, תרגילים וכו').
כאן תוכלו לקרוא עוד על טיפול בשריר המותן כסל – איליופסואס – בגישה מרידיאנית.
סיפורי מקרה
2 סיפורי מקרה מהתקופה האחרונה של מטופלים שדיווחו על כאב בעמוד השדרה ללא ממצאים משכנעים.
סיפור מקרה 2
מטופל ממש מהזמן האחרון, בשנות ה 50 המאוחרות שלו. סיפר שמזה שנה וחצי סובל מכאבים בעמוד שדרה תחתון-סקרום על קו האמצע, רק בבוקר. בנוסף, לאחר פעילות גופנית שרירי הישבן מתכווצים וכואבים בשני הצדדים.
סיפר שהכל התחיל לאחר שישב בים, וחש תחושת קור פנימית (למרות שהיה חודש יולי). למחרת בבוקר התחילו הכאבים.
בבדיקה – אין רגישות בעמוד שדרה תחתון, ואין מגבלות תנועה. כן יש רגישות בשרירי הישבן.
טיפול ראשון – רק איזון GV דרך הסטרנום, פתיחת GV + CV בהצלבה.
לאחר הטיפול – הטבה חלקית, היה מעט נוח יותר בעמוד השדרה, אבל לא מאוד משמעותי. בישבנים לא היה שינוי כלל.
בגלל שאין רגישות בעמוד השדרה החלטתי לבדוק את הפסואס, ואכן בצד שמאל הפסואס בבטן היה מאוד רגיש – ובצד ימין לא.
2 הטיפולים הבאים היו כך –
בצד ימין Lu ashi באמה, בצד שמאל TW ashi באמה. בנוסף, התייחסות לישבנים דרך R – GB40, L – Liv4 (אשי). בנוסף נק' רגישות על הסטרנום.
לאחר הטיפול השני – הקלה משמעותית בבקרים, וגם בשרירי הישבן, אם כי סיפר שעדיין יש כאבים לאחר מאמץ. בסוף הטיפול השני הוא קיבל המלצה לא לבצע תרגילים ספציפיים שהיה מבצע והשפיעו על הגלוטאוס והפסואס.
לאחר הטיפול השלישי, שהיה זהה לשני – דיווח על הקלה מוחלטת. אפילו התקשר למחרת ואמר שהוא לא מבין איך זה קרה, ואיך שנה וחצי הוא סובל "סתם".
התאוריה שלי לגביו היתה כזו – נכון שהיתה חדירה של קור ממקור לא ברור; אפילו ייתכן שהקור חדר ל GV. אבל כרגע הבעיה לא נמצאת שם, ובמילא כבר הרבה מאוד זמן כך שהבעיה השתרשה.
פסואס שמאל שלו מכווץ או מודלק, גרם לכל הגוף להכנס לשרשרת של פיצויים – ולכן לא רק שהיו כאבים בעמוד השדרה, אלא גם בישבנים (הפסואס הוא אחד האנטגוניסטים של הגלוטאוס, פיריפורמיס וכו'). ברגע שהמתח מהפסואס ירד, 2 התלונות נפתרו (בינתיים הוא חזר להתאמן כרגיל, אגב).
השאר תגובה