טיפול בעמוד השדרה

כידוע, הרבה בעיות אורתופדיות נובעות מעמוד השדרה.

בין אם מדובר בפריצת דיסק, בלט דיסק, היצרות ספינלית, דחיסת חוליות, החלקה של חוליות (ספונדילוליסתזיס), דלקת בעמוד השדרה ועוד – עמוד השדרה יכול להיות מעורב בכל אלה.

לפי שיטת האיזון של ד"ר טאן, יש 2 דרכים עיקריות לטפל בעמוד השדרה:

  1. הדמיה של כל עמוד השדרה לקו ה- GV בקרקפת
  2. הדמיה של עמוד השדרה (GV) לטורסו (CV)

במאמר זה ארחיב על הדמיה של עמוד השדרה לקו ה- GV, היות והיא יעילה, פרקטית ונוחה לשימוש.

הדמיה של עמוד השדרה לקו ה- GV  בקרקפת (Scalp GV line)

ההדמיה עצמה פשוטה, כפי שיפורט מיד. ישנם מספר דגשים שכדאי לשים לב אליהם:

  1. פרופורציה – אין פרופורציה מדויקת בין הקו בקרקפת לעמוד השדרה. כלומר, ישנם חלקים יחסית גדולים בקרקפת שמדמים איזור קטן בעמוד השדרה (למשל, המקטע בין C1-C7); ומצד שני, חלקים קטנים בקרקפת שמדמים איזור גדול יחסית בעמוד השדרה (למשל, המקטע בין T1-L2).  יחד עם זאת, איזורים אלו הוכחו כיעילים קלינית ולכן אני ממליץ לדבוק בהדמיה כפי שהיא מובאת כאן.
  1. מציאת נק' Ashi – כמו בכל טיפול בשיטת האיזון, נחפש נק' רגישות – אשי. יש לשים לב שבד"כ הקרקפת עצמה רגישה, ולכן כדאי ללחוץ בכמה נקודות באיזור אותו אתם רוצים לדמות (קצת ימינה ושמאלה) ולהגיד למטופל שזו רגישות תקינה, ורק אז לבדוק את הנקודות שאתם רוצים לאתר. הנקודות שהוא ידווח שהן רגישות יותר ממה שהגדרתם כתקין הן נק' ה- Ashi המדויקות יותר.
  1. אמנם אנחנו מדברים כאן על הדמיה של קרקפת ל- GV, אבל ההדמיה עובדת בדיוק אותו דבר גם עבור CV. כלומר, למשל – הגובה של Du22~ (סימן ~ כי זו לא הנק' המדויקת) ידמה גם את T1 אבל גם את איזור CV-22. דוגמא קלינית יותר – האיזור של T5 הוא גובה הלב ולכן יטפל גם בבעיות קרדיולוגיות.

נעבור להדמיה עצמה

כפי שתראו בתמונות המצורפות, ישנן "נקודות ציון" שיעזרו לכם למקם את האיזורים לאורך עמוד השדרה. לחצו על התמונות כדי להגדילן.

אלה נקודות הציון:

  • Du24 (חצי צון פוסטריורית לקו שיער קדמי) = גובה חוליה C1
  • Du22~  – הכוונה היא לקו דמיוני הנמתח מהפאה עד לקו ה DU  – גובה T1
  • Du20 = גובה L2-3
  • Du17 = גובה תחילת הסקרום, L5-S1
  • Du16 = גובה קצה עצם הזנב, קוקסיקס

כדי להשפיע על איזורים שנמצאים בין נק' הציון, נחפש רגישות פשוט בין הנק' הנ"ל.

  • למשל – כדי להשפיע על T5 (והלב) נחפש רגישות בערך באמצע הדרך בין Du22~ ל- Du20.
  • דוגמא נוספת – כדי להשפיע על L4-5 נחפש רגישות מעל Du17.

מתי נשתמש בהדמיית קרקפת?

מנסיוני, כדאי להשתמש בהדמיה זו במצבים הבאים:

  • בעיה מבנית  בחוליות עמוד השדרה עצמו – כלומר, פגיעה ב- DU – למשל: ליסתזיס (החלקה של חוליות), היצרות התעלה הספינלית, שינויים ניווניים, דחיסת חוליות, דלקת בעמוד השדרה, אוסטאופיטים, שבר או סדק בחוליות
  • רגישות במגע בעמוד השדרה – גם אם אין ממצאים בעמוד השדרה. הרגישות יכולה להיות או לפי דיווח המטופל, או לפי בדיקת מגע של המטפל (אני בודק בכל מקרה של גב / צוואר גם את עמוד השדרה)
  • טראומה ישירה לעמוד השדרה – למשל נפילה או מכה בעמוד השדרה, או נפילה על עצם הזנב / ישבן שגרמה לכאבי גב (יצרה טראומה ודחיסה של החוליות, גם אם רגעית)
  • אם מתייחסים ל- CV, אז גם רגישות לאורך הקו של CV כמו צרבת, בחילה, אולקוס, גסטריטיס, כאב גרון, ריפלוקס

שימו לב, שלא בכל פריצת דיסק / בלט דיסק תהיה גם רגישות או פגיעה במבנה עמוד השדרה, ולכן אם אין רגישות בעמוד השדרה או בעיה מכנית כפי שצוין למעלה – לא בהכרח יהיה צורך להשתמש בהדמיית הקרקפת.

איך מדקרים את קו GV בקרקפת?

אם אין בעיות של נפילות לחץ דם או סוכר / התעלפויות, אני מעדיף לדקר את קו ה- GV  בישיבה. כך ניתן לבדוק את הכאב בתנועה של המטופל ולדייק את הדיקור.

כמו תמיד, נבדוק את הכאב (בתנועה או מגע, מקרין או לא מקרין), נדקר את האיזור הרלבנטי, ונבדוק שוב את הכאב.

הדיקור עד גובה Du20 הוא אנכי, בעומק בו המחט נוגעת בגולגולת.

מתחת ל- Du20, כלומר החוליות הלומבריות התחתונות ומטה, אני מעדיף לדקר דיקור אלכסוני עד שטוח כלפי מטה. כך המטופל יוכל לשכב על הגב מבלי שהמחטים יציקו לו (רוב המטופלים לא מרגישים את המחטים בטכניקה זו). גם כאן חשוב להגיע עם המחט עד העצם.

הערה

כאמור, זוהי הדמיה מצוינת של קו GV בקרקפת לעמוד השדרה. יחד עם זאת, בהקשר של הסקרום – לפעמים נעדיף הדמיה של סטרנום-סקרום מטעמי נוחות דיקור ושטח הדיקור עצמו.

רוצים לדעת עוד ולהעמיק בשיטה?